אני מנחת קבוצות בשילוב אומנויות, מובילה מיזם לליווי ותמיכה בילדים להורים גרושים, בוגרת בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, שליחת עבר של הסוכנות היהודית בסינסנטי אוהיו, ולומדת פסיכותראפיה גופנית. עבדתי שנים רבות והתעצבתי בעולם ההתחדשות היהודית ובאופן כללי אני לומדת נצחית. אמא לרעי גילי ואלה ונשואה לעמית מורג, עורך טקסים בהוויה אף הוא.
איך הייתי מתארת את הטקסים שלי:
הטקסים שאני עורכת הם אישיים מרגשים ומחוייכים. הם מהווים שיא של תהליך משמעותי ומרגש עם בני ובנות הזוג. בתהליך אני מקדישה זמן רב להכרות ושיחה עם בני הזוג, לומדת עליהם, על סיפור אהבתם, על המשפחות מהן הגיעו, על הערכים החשובים להם והחיבור שלהם ליהדות. יש בטקסים חיבור למבנה הטקס המסורתי המשמש כמסלול המראה ומגרש משחקים לזוג ולי. הטקסים מביאים בחשבון את כל המשתתפים בטקס: הזוג, המשפחות, החברים והקהל ויחד נוצרת ריקמה "מתקשרת" ו"מוכרת" מחד, אך ייחודית וחד פעמית מאידך. הזוג מקבל את הטקס במלואו לפני החופה ויכול לדייק ולתקן כך שאין הפתעות/מבוכה וטעויות. מעל הכל- חשוב לי מאוד שבמהלך הטקס הזוג יהיה הכי רגוע ונוכח שאפשר, וזה מתאפשר בזכות התהליך המעמיק וההכנה המדוייקת.
למה אני עורכת טקסים בהויה:
אני עורכת טקסים בהויה כי זו הזדמנות עבורי לחבר בין עולמות, ערכים ויכולות שלי. אני עורכת חופות כי אני מאמינה גדולה באהבה וזוגיות. אני מכירה מקרוב משפחות מורכבות, מכל הסוגים, ויודעת לתת להן מקום מבלי להשאב פנימה. אני מרגישה בת בית בעולם היהודי וחשה שיש לי בו חופש יצירה וצמיחה. לערוך חופות בהויה זה לעשות באמת בפשטות ובאהבה "מהפכה בשמחה". זו זכות גדולה עבורי ללוות זוגות ברגע המשמעותי הזה בחייהם.
חתונה שזכורה לי במיוחד:
אחת החתונות הזכורות לי ביותר היתה של זוג יוצא דופן, כזה שלא יוצא לי מהלב. שיחת ההיכרות נערכה כשהייתי בטיול משפחתי בחו"ל ומהשניה הראשונה הרגשתי חיבור. פגישות ההכנה שלנו היו רוויות צחוק ודמעות לסירוגין. שתי המשפחות, של החתן והכלה, הביאו אתגרים מסוגים שונים, חלק נפטרו בטרם עת והיינו צריכים למצוא דרכים יצירתיות להזכירם בלי להפוך את הטקסט לאזכרה, וחלקם היו בעיצומו של תהליך גירושים והיינו צריכים לכבד זאת. בעיקר הייתי מאוד עסוקה בלהרגיע את החתן והכלה, ללמוד לעומק את הרגישויות ולשחרר אותם מכל דאגה. בחרנו שיר מרגש מאוד שיושמע לפני שבירת הכוס, שיר שהחזיר לחתן את זכרון אמו שנפטרה, ובזמן שהשיר התנגן אני זוכרת שהעפתי מבט מהיר אל הקהל וראיתי שכולם הבינו בדיוק למה בחרנו אותו, ולמה עכשיו. ככה בלי מילים. הרגשתי שהצלחנו במשימה. בחתונה הזו הרגשתי את השילוב שבין להיות עורכת מקצועית, שזו העבודה שלה, שיש לה ניסיון ומפנה את הזוג להיות בנוכחות מלאה, ובין ההרגשה הכי קרובה שאפשר לסטטוס של "חברה של המשפחה". שילוב כזה הוא מבחינתי שילוב מנצח.
