מאת: מערכת הויה
בטקס הקידושין המסורתי החתן שם את הטבעת על אצבע הכלה ואומר לה: הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל. ואז מכריזים עורך הטקס והקהל "מקודשת, מקודשת, מקודשת" .
טקס הקידושין הרבני מבטא בבוטות את חוסר השוויון בין מעמד החתן למעמד הכלה: הוא הפועל והמקדש – היא הסבילה והמקודשת. ב"הוויה" אנו מציעים לזוגות לקיים מעמד קידושין הדדי. גם החתן וגם הכלה יענדו זה לזו טבעת וכשם שהוא מקדש אותה כך גם היא מקדשת אותו.
קידושין הדדיים
נוסחי הקידושין ההדדי מרובים ומתאימים לתפיסות השונות של בני הזוג את מושגי ההדדיות, הקדושה והדת.
זוגות המעצבים את הטקס שלהם, בוחרים האם לקיים מעמד קידושין, בוחרים האם הנוסח "כדת משה וישראל", תואם את זהותם וערכיהם, עונים על השאלות האם החתן מקדש את הכלה או מתקדש לה, מהי משמעות ההתקדשות, והאם ההתקדשות ההדדית הינה שלם אחד.
מקודשת, מקודש, מקודשים
עורך הטקס משמש גם במעמד הקידושין ההדדי, כאדם המאשרר בשם הקהל את דבר קיומו של הקידוש. לאחר דברי החתן, מאשרר עורך הטקס מקודשת, מקודשת, מקודשת. לאחר דברי הכלה, מאשרר עורך הטקס מקודש, מקודש, מקודש. כאשר מעמד הקידושין נתפס כשלם אחד, מאשרר עורך הטקס מקודש, מקודשת, מקודשים.