טקס חתונה בספירת העומר
בלוח השנה היהודי ישנם מועדים בהם ברבנות לא נהוג לערוך טקס חתונה. מועדים אלו קשורים למאורעות היסטוריים טראומתיים בחייו של העם, בחגים או בימי צום ותענית. אחד מהם הוא 50 היום של ספירת העומר (7 שבועות שבין פסח לחג השבועות). לפי המסורת היהודית בתקופה זו נהרגו 24,000 מתלמידיו של ר’ עקיבא (במגפה או במהלך מרד בר כוכבא). לכן במשך תקופה זו יש הנוהגים מנהגי אבלות (כמו הימנעות מגילוח).
יום ל”ג בעומר נחשב כיום שבו נעצרה המגפה, ועל כן הוא נחשב על כן ל”יום טוב” וזו הסיבה שביום זה נערכות טקסים של חתונה (ומותר להתגלח…). בעדות המזרח יש הנוהגים לקיים את מנהגי האבלות עד ל”ג בעומר בלבד ולשוב ולקיים שמחות וטקסי חתונה מלמחרתו (י’ באייר). בקרב עדות אשכנז יש המושכים את האבלות עד לחג השבועות עצמו (ו’ בסיוון). עם זאת, במקומות רבים ניתן לקיים טקס חתונה בימים מיוחדים שנופלים בתקופה זו כגון יום ירושלים, יום העצמאות (ה’ באייר וערב החג, אך רק בחלק מהרבנויות).
ארגון הויה פועל במרחב התרבותי ואינו רואה עצמו כפוף לציווים הלכתיים ורבניים אשר אינם רלוונטיים להשקפת עולמו ואורחות חייו של הציבור החילוני במדינת ישראל. לפיכך אנו נשמח לערוך את טקס החתונה שלכם החל במהלך ספירת העומר.
טקס חתונה בימי בין המצרים
תקופה נוספת של אבל הם ימי “בין המיצרים” שחלים בין י”ז בתמוז לט’ באב. בשלושת השבועות הללו צרו הרומאים על ירושלים עד שהחריבו את המקדש. אשכנזים נוהגים שלא לקיים טקס חתונה במשך כל שלושת השבועות הללו, הספרדים נוהגים שלא לקיים טקס חתונה החל מא’ באב ועד למוצאי ט’ באב. שבוע לאחר מכן מתקיים ט”ו באב, שהפך במסורת שלנו לחג האהבה ומפצה בליל ירח קיץ מלא שפשוט נועד לטקסים של חתונות.
ב”הוויה” אנו עורכים טקסים של נישואים גם במהלך ימי בין המצרים