מידע משפטי

המימד המשפטי של החתונה – שאלות ותשובות

המימד המשפטי של החתונה – שאלות ותשובות

התשובות מאת עו”ד סמדר דקל נעים

אם אני מתחתן בחוץ לארץ, האם יש לרבנות השפעה עלי?

כן! לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953 – נישואין וגירושין של יהודים, אזרחי המדינה ותושביה, הינם בסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים. בנישואין – בית המשפט העליון איפשר מעקף, מכוח משפט בינלאומי, כך שניתן להתחתן בנישואים אזרחיים בחו”ל ולהרשם באמצעות תעודת נישואים ממדינה אחרת במשרד הפנים בישראל. אולם בגירושין אין מעקפים. רק בבית הדין הרבני ניתן לקיים טקס גט, ורק בית הדין הרבני הינו בעל הסמכות להוציא תעודת גירושין שמאפשרת רישום סטטוס גרוש/ה במשרד הפנים. כאשר מדובר בבני זוג מדתות שונות, או שמי מהם “חסר דת”, הליך הגירושין ייפתח בפתיחת בקשה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ”ט-1959. ע”פ חוק זה – אם לבית הדין הדתי אין עניין בגירושי הצדדים – הליך התרת הקשר הזוגי ייעשה בבית המשפט לענייני משפחה. גם זוגות חד מיניים הרשומים כנשואים ייפרדו במסגרת הליך התרת נישואים בבית המשפט האזרחי.

האם יש דרך להימנע מגירושים ברבנות אם התחתנתי דרכה?

לא. אם התחתנת ברבנות – אין שום דרך להמנע מגירושין בבית הדין הרבני. גם מי שנישא בנישואים אזרחיים בחו”ל צריך להתגרש בבית הדין הרבני (בתנאי שמדובר בבני זוג יהודים). זוגות שנישאים בטקס הלכתי באמצעות הרבנות (או צוהר) כפופים לדיני הלכה גם בגירושין ולכן גם לסכנה של סחטנות גט, סרבנות גט ועגינות. בנוסף, יש לזכור שגירושין כוללים נושאים רבים ומורכבים – חלוקת רכוש וממון, מזונות וסוגיות הקשורות לילדי בני הזוג המתגרשים. אלו נמצאים בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני ויוצרים את התופעה המשפטית הנוראית שנקראת “מרוץ הסמכויות”.

האם יש הסכם שנוכל לחתום עליו כדי שגם את התחתנו ברבנות לא נתגרש דרכה?

לא! טקס הגט הוא טקס הלכתי כפי שטקס הנישואין הוא טקס הלכתי ורק לבית הדין הרבני יש סמכות לקיימו. לאחר טקס הגט ניתנת תעודת גירושין רישמית איתה נרשמים במרשם האוכלוסין כגרושים. רק לבית הדין הרבני יש סמכות לתת תעודת גירושין בישראל. הסמכות של בית הדין היא לא רק לטקס הגט אלא לכל הכרוך בגירושין (רכוש, ילדים, מזונות) ולכן קיימת חשיבות לשאלה היכן יידונו ענייני הגירושין – בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה (מרוץ סמכויות). חשוב לחתום על הסכמים – לחתום על שטרות הלכתיים שמטרתם למנוע תופעות הלכתיות (עגינות) ועל הסכמים שנועדו לצמצם את האפשרות לסחטנות גט (הסכמים לכבוד הדדי). רצוי מאד לחתום על הסכמים אזרחיים אשר מצמצמים עד למינימום את האפשרות לפנות לבית הדין הרבני בנושאים הכרוכים בגירושין. אך בכל מקרה אין דרך להמנע מעריכת טקס הגט בבית הדין, כי רק לו הסמכות לתת תעודת גירושין כאמור.

בן/בת הזוג שלי איננו/ה יהודי/ה. למי נפנה כדי להתחתן בארץ? האם יש דרך להירשם כנשואים? ודרך איזה גוף יעבור הליך הגירושים?

אפשר להתחתן אך לא להינשא. בישראל ניתן לקיים טקס חתונה “פרטי” – ע”י עורכי/ות טקסים של הויה או רב/ה רפורמי או קונסרבטיבי בהתאם לתנאים שלהם ולהגדרת “מיהו יהודי” על פי ההלכה הנהוגה בתנועות אלו. על פי החוק בישראל, לא ניתן להרשם כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל אלא באמצעות תעודת נישואין של הרבנות הראשית (האורתודוקסית) או תעודת נישואין ממדינה זרה. ניתן לצאת את גבולות המדינה, להינשא בנישואים אזרחיים בחו”ל, לחזור לארץ עם תעודת נישואים ובאמצעותה להרשם כנשואים במרשם האוכלוסין. כך, יכולים להרשם כנשואים בני זוג מדתות שונות, בני זוג שיהדותו של אחד מהם מוטלת בספק או מוגדר כחסר דת, בני ובנות זוג חד מיניים, ובני זוג יהודים שאינם מעוניים להינשא ברבנות.

אם התחתנתי בחוץ לארץ עם בן/בת זוג לא יהודי/ה, דרך איזה גוף יעבור הליך הגירושים?

דרך בית המשפט לענייני משפחה. הליך הגירושין ייפתח בפתיחת בקשה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ”ט-1959. ע”פ חוק זה – אם לבית הדין הדתי אין עניין בגירושי הצדדים – הליך התרת הקשר הזוגי ייעשה בבית המשפט האזרחי. גם זוגות חד מיניים הרשומים כנשואים ייפרדו במסגרת הליך התרת נישואים בבית המשפט האזרחי.

אילו זכויות נמנעות ממני כידוע/ה בציבור (ולא נשוי/אה)?

מעמדם של ידועים בציבור בישראל הוא המפותח ביותר בעולם המערבי. משום ההגבלות ההלכתיות להינשא בישראל, תופעת הידועים בציבור רווחת מאד בישראל ובתי המשפט נאלצו במשך עשרות שנים להתמודדת עם סוגיות הנובעות מקשרי זוגיות ללא נישואין רשומים. נכון להיום, ההבדל העיקרי בין ידועים בציבור לנשואים הוא ביורוקרטי בלבד, וגם הוא מועט. ידועים בציבור זכאים לכל הזכויות להם זכאים נשואים (ירושה, חלוקת רכוש בעת פרידה, זכויות ביטוח לאומי ועוד). דווקא להסדרת הזוגיות כידועים בציבור יש יתרונות בישראל – למשל ניהול תיקי מס נפרדים וגולת הכותרת –הרבנות מחוץ לתמונה בעת פרידה. החיסרון היחיד והמשמעותי הוא במעמדם של ידועים בציבור בחו”ל לצרכי ויזה למשל, שהרי בעולם המערבי הדרך להוכיח קיומה של זוגיות היא באמצעות רישום אזרחי של נישואים.

האם יש זכויות שימנעו מילדי בגלל שהוריהם ידועים בציבור ולא נשואים?

מה פתאום! לילדים של ידועים בציבור יש שני הורים רשומים ומעמדם האזרחי והמשפטי הוא כשל ילדים של זוג נשוי לכל דבר ועניין. יש החוששים כי ילדיהם של ידועים בציבור לא יוכלו בעתיד להינשא ברבנות. נכון להיום הרבנות מחתנת ילדים של ידועים בציבור, כל עוד הוכחה יהדותם.

האם יש דרך לרבנות / למשרד הפנים לדעת מי נשוי ומי לא, גם אם נישאנו בחתונה חילונית בארץ?

בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין בני זוג ידועים בציבור לא “מחוברים” זה לזו ורשומים בסטטוס אחר (“ר” – רווק/ה, “ג” – גרוש/ה או “א” – אלמן/ה. יכול להיות מקרה בו אדם יהיה בסטטוס “נ” אך ידוע/ה בציבור של איש/ה אחר/ת). בכל זאת, אם ירצו לחקור ולבדוק – ניתן להסיק על קיומה של זוגיות מנתונים אחרים – למשל אם יש ילדים משותפים, כתובת משותפת, רישום בביטוח לאומי, נכסים משותפים.

האם יש סכנת מאסר בנישואין אורתודוכסיים שנערכים על ידי אדם שאינו רב המוכר ברבנות?

שאלה חשובה, והתשובה אליה היא מורכבת. ממליצה לקרוא את הרשומה בעניין זה בבלוג של תומר פרסיקו כדי להבין את המורכבות. בשנת 2013 שינה משרד הדתות את פקודת הנישואין והגירושין כאשר הכנסת אישרה את פתיחת אזורי הרישום לנישואין (“חוק צוהר”). מבלי משים, מתחת לרדאר, התווסף לחוק סעיף הקובע כי “כל שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו, או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים”. כלומר – זוג שנישא באופן פרטי וללא הרבנות, צפוי, יחד עם הרב המחתן, למאסר. יש לציין כי המדובר אך ורק על זוגות המקיימים טקס אורתודוקסי בדיוק ע”פ הסידור וללא שינויים, כולל כתובה הלכתית. לא מדובר על טקסים שאינם אורתודוקסיים,שעל פי החוק בישראל אינם נחשבים “נישואין”. זאת אומרת – מספיק שיהיה שינוי שמערער את תוקפו ההלכתי של הטקס על מנת שלא ייכנס בגדר החוק. ועדיין – כדאי להרגע ולא להבהל – לחוק הזה יש התנגדות אדירה בציבור הדתי האורתודוקסי, וישנם רבנים אורתודקסים שמצהירים בפומבי שהם ימשיכו לסדר קידושין כהלכה למרות החוק ועושים זאת מאז שהחוק הזה נחקק. עד כה לא נאכף החוק הזה על אף זוג.

איך אפשר להיתחתן בטקס יהודי דתי לא דרך הרבנות?

פשוט לקיים טקס ע”פ הסידור. כל אדם רשאי לסדר טקס נישואין וקידושין כדת משה וישראל. הטקס נעשה בין בני הזוג ואין משמעות לאדם שעומד איתם תחת החופה ו”מסדר” את הטקס. הרבנות הראשית היא תופעה חדשה ביהדות, הוקמה רק בשנת 1922. משך כל ההיסטוריה של העם היהודי הטקס נערך בתוך הקהילה, ע”י מי שהזוג בחר לסדר עבורו את הטקס. יש להדגיש שטקס “יהודי דתי” יכול להיות גם טקס נישואין קונסרבטיבי ורפורמי ויכול להיות טקס שבני הזוג מעצבים בעצמם ומשמרים בו את המרכיבים הדתיים. התנועות הדתיות הליברליות הן תנועות יהודיות ודתיות לכל דבר. בכל העולם, פרט למדינת היהודים, טקסי הנישואין שנערכים ע”י רבנים ורבות לא אורתודוקסיים, נחשבים לטקס יהודי ודתי לכל דבר ועניין. העובדה שמדינת ישראל קבעה שנישואין דתיים הינם תחת מונופול הרבנות לא אומרת שאיש ואישה לא יכולים להינשא באופן יהודי ללא הרבנות, כפי שעשו ועושים יהודים בכל העולם משך כל שנות ההיסטוריה של העם היהודי.

לפי מה שאני מבינה, ברגע שנפתחה האפשרות להוציא תעודת זוגיות בעלת תוקף משפטי ולא דתי, אין צורך יותר במאבק להכרה בנישואים אזרחיים. תעודת זוגיות היא הפתרון והיא הניצחון של המאבק בממסד הדתי, הלא כן?

האפשרות לחיות חיי זוגיות ללא נישואין דרך הממסד קיימת כבר שנים רבות, הרבה לפני המצאת “תעודת זוגיות”. תעודת הזוגיות מהווה ראיה לכך שבני הזוג חתמו על “תצהיר ידועים בציבור”, עליו ניתן לחתום בפני כל עורך דין. תצהיר ידועים בציבור מהווה ראיה לכך שמדובר בבני זוג, וחוסך מהם את הצורך להוכיח את זוגיותם בפני מוסדות שונים. האפשרות לעשות זאת קיימת גם ללא תעודת הזוגיות. זהו אינו ניצחון! מדובר במעקף ובפתרון מצויין, אך המאבק עדיין בעיצומו, זהו מאבק בממסד הדתי, באופיו, ובכוח שיש לו על הציבור. הזכות להינשא היא זכות יסוד בסיסית וצריכה להיות קיימת ללא הבדל דת גזע ומין. העובדה שקיימות אפשרויות להסתדדר בלי הזכות הזאת, איננה ניצחון, אלא שלב במאבק שמאפשר את כירסום המונופול שיביא לקריסתו.

אילו צעדים נוכל לנקוט על מנת לקבל את כל הזכויות שמקבל זוג נשוי? האם האפשרות היחידה היא חתונה בחוץ לארץ?

כדי להיות במעמד של זוג נשוי בישראל אפשר להינשא בחו”ל ולהרשם בישראל כנשואים. מבחינת זכויות – אין משמעות למקור של ה”נ” בתעודת הזהות. הגירושין עדיין יהיו ברבנות אך לכאורה ב”מסלול ירוק”, פחות מסובך מאשר בנישואין ברבנות. ידועים בציבור נהנים בישראל מכל הזכויות המגיעות לזוג נשוי. לכן, ניתן ואף מומלץ – לא להירשם בישראל כנשואים במשרד הפנים, להסדיר את הזוגיות באופן פרטי באמצעות תצהיר והסכם.

יש לכם שאלות נוספות? שלחו אותן אלינו ונענה בשמחה.