שאלות ותשובות על חתונות מחוץ לרבנות

מאז הקורונה יש אפשרות נוספת של נישואים בחו”ל, במדינת יוטה שבארה”ב – דרך הזום. לאחר מכן יש להירשם במשרד הפנים כנשואים.

חשוב להדגיש – זוג שהתחתן בחו”ל מחויב עפ”י חוק להירשם במשרד הפנים כנשואים!

לעניין גירושים, אין הבדל בין אלו שהתחתנו בחו”ל לאלו שהתחתנו בארץ דרך מוסד הרבנות –  הזוגות ייאלצו להתגרש באמצעות הרבנות.

כן! לפי החוק, נישואין וגירושין של יהודים (או בני דתות אחרות), אזרחי המדינה ותושביה, הינם בסמכות בלעדית של בתי הדין הדתיים.

בנישואין – בית המשפט העליון אפשר, מכוח המשפט הבינלאומי, להתחתן בנישואים אזרחיים בחו”ל ולהירשם, באמצעות תעודת נישואים ממדינה אחרת, במשרד הפנים בישראל כנשואים.

בגירושין אין “מעקפים”. ניתן לסיים נישואים של בני אותה הדת בישראל – רק  בבית הדין הדתי.

בבית הדין הרבני יש לקיים הליך גיטין, ובית הדין הוא בעל סמכות ייחודית לקיים את הליך הגירושין ולהנפיק תעודת גירושין עמה ניתן לפנות למשרד הפנים לצורך שינוי סטטוס.

כאשר מדובר בבני זוג מדתות שונות, או שמי מהם “חסר דת”, הליך הגירושין יבוצע באמצעות הליך התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. 

גם זוגות חד מיניים אשר נישאו בחו”ל, במדינות שבהן החוק מאפשר נישואים גאים, אשר בוחרים לסיים נישואיהם – ייפרדו במסגרת הליך התרת נישואים בבית המשפט לענייני משפחה בישראל.

יודגש כי הליך גירושין בחו”ל (במדינה בה נישאתם) – אינו פוטר תושבי ישראל מהליך גיטין/התרת נישואים בישראל.

אם נישאתם ברבנות – אין שום דרך להימנע מגירושין בבית הדין הרבני. זוגות שנישאים בטקס הלכתי באמצעות הרבנות (או צוהר) כפופים לדיני הלכה גם בגירושין. גם מי שנישא בנישואים אזרחיים בחו”ל צריך להתגרש בבית דין דתי.

בהתאם להלכה, עדיין קיימת סכנה של סחטנות גט, סרבנות גט ועגינות. שימוש בגט לצורך קידום אינטרסים פסולים בהליכי פרידה וניצול אי השוויון המובנה בין הצדדים.

יש לזכור שהליך גירושין צופן בחובו נושאים רבים ומורכבים – סוגיות הקשורות לילדי בני הזוג, חלוקת זמני שהות, כלכלה ומזונות, חלוקת רכוש וממון – ואלו נמצאים בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים מה שיצר כבר לפני שנים את “מרוץ הסמכויות”, אשר עלול לגרור את הצדדים למאבקים ארוכים, יקרים ומיותרים, בנוסף לכל הקושי בהליכי הפרידה.

לא! לא ניתן להתנות על סמכות שיפוט ולכן אין הסכם כזה.

ההליך היחיד להתגרש בישראל הוא באמצעות טקס הגט. טקס הגט הוא טקס הלכתי ורק לבית הדין הרבני יש סמכות לקיימו. לאחר טקס הגט ניתנת תעודת גירושין רשמית איתה נרשמים במרשם האוכלוסין כגרושים.

לבני זוג שאינם מאותה הדת – אין דרך היום להינשא בישראל.

כן אפשר לקיים חתונה בישראל. בישראל ניתן לקיים טקס חתונה פרטי (ע”י עורכי/ות טקסים של הויה למשל) על פי החוק בישראל, מי שהתחתן באופן הזה לא ניתן יהיה לרשום אותו כנשוי במרשם האוכלוסין בישראל ובתעודת הזהות. מי שהתחתנו בטקס פרטי, מחוץ למוסד הדתי, בישראל – נחשבים כ’ידועים בציבור’.

כמו כן, ניתן לצאת את גבולות המדינה, להינשא בנישואים אזרחיים בחו”ל (או נישואי יוטה בזום), לחזור לארץ עם תעודת נישואים ובאמצעותה להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין. כך, יכולים להירשם כנשואים בני זוג מדתות שונות, בני זוג שיהדותו של אחד מהם מוטלת בספק או מוגדר כחסר דת, בני ובנות זוג חד מיניים, ובני זוג יהודים שאינם מעוניינים להינשא ברבנות.

אם לבית הדין הדתי אין עניין בגירושי הצדדים (כי הוא לא מכיר בנישואין של בני זוג מאותו המין למשל) – הליך התרת הקשר הזוגי ייעשה בבית המשפט האזרחי. זוגות חד מיניים הרשומים כנשואים –  יכולים להיפרד במסגרת הליך התרת נישואים בבית המשפט לענייני משפחה בישראל.

לזוגות בישראל יש אפשרות נוספת – להישאר ידועים בציבור. ידועים בציבור הוא מצב זוגי משפטי שמוכר על ידי מרבית מרשויות המדינה ומאפשר לזוגות בזוגיות מחייבת לקבל את הזכויות וההטבות (והחובות) שמגיעות להם בתור זוג, בדומה לזוגות נשואים.

מי שמקיים בישראל מערכת זוגית כמשפחה – הינו בפועל ידוע בציבור. ידועים בציבור הוא סטטוס בו רשאים בני הזוג לבחור כי חל עליהם באמצעות תצהיר, הסכם זוגיות וממון או טקס חתונה פרטי (אחד מהשלושה או כולם).

מבחינת משרד הפנים בני הזוג ימשיכו לשמור על הסטטוס בו היו קודם לזוגיות ברישום בתעודת הזהות (רווק.ה, גרוש.ה, או אלמן.ה).

חיי זוגיות ממושכת, ניהול משק בית משותף, ילדים משותפים ועוד – עלולים להוביל לכך שבני הזוג יחשבו כידועים בציבור גם אם לא ביצעו בפועל אף אחד מהשלושה (תצהיר, הסכם או טקס) ולכן ההמלצה המשפטית היא כי אם הזוג רואה האחד בשני.ה כבני זוג ידועים בציבור – לוודא שיש בידיהם מסמך מתאים.

הרישום האוטומטי. בעוד שזוג נשוי נרשם במשרד הפנים, משנה את הרישום בת.ז ומרגע זה הוא רשום באופן אוטומטי בתור זוג נשוי ומקבל את כל הזכויות, ההטבות והחובות – אין מרשם של ידועים בציבור. זוג ידועים בציבור צריך להירשם באופן אקטיבי במוסדות השונים ובמקרים מסוימים גם להציג הוכחות לזוגיות שלהם. מרגע שנרשם, הזוג הידוע בציבור זכאי לזכויות וחייב בחובות, בדומה לזוג נשוי, בפני אותו מוסד בו נרשם. יש מספר מוסדות שלא מאפשרים זאת, כמו משרד הפנים ורשות המיסים.

במקרה של פרידה של זוג ידועים בציבור – במידה ואין מחלוקות, תביעות או דרישות ואין ילדים (אותן מסדירים בגישור/ביהמ”ש) – יש אפשרות לחתום על תצהיר פרידה (לזוגות שקיבלו ייעוץ ביחידה המשפטית של הויה וחתמו על תצהיר ‘חיים משותפים’  – השירות ניתן ללא עלות.)

מעמדם של ידועים בציבור בישראל הוא מפותח מאוד. משום ההגבלות ההלכתיות להינשא בישראל, תופעת הידועים בציבור רווחת מאד בישראל ובתי המשפט מתמודדים במשך עשרות שנים  עם סוגיות הנובעות מקשרי זוגיות ללא נישואין רשומים. מה שיצר, נכון להיום, מערכת של פסיקות, תקנות וחוקים המשווים את זכויותיהם (וחובותיהם) של ידועים בציבור לחבריהם הנשואים.

ההבדל העיקרי בין ידועים בציבור לנשואים הוא ביורוקרטיה נוספת שלעיתים נדרשת מהם. מלבד זאת, ידועים בציבור זכאים לכל הזכויות להם היו זכאים, לו היו נישאים.

דווקא להסדרת הזוגיות כידועים בציבור יש יתרונות בישראל, למשל ניהול תיקי מס נפרדים וגולת הכותרת – הרבנות מחוץ לתמונה גם בעת פרידה.

חיסרון לדוגמא הוא לצורך קבלת אזרחות של בן הזוג כאשר רוב המדינות דורשות כי מבקש האזרחות יהא נשוי לבעל האזרחות.

מה פתאום! אין כל קשר בין הזכויות והחובות של הורה לילדיו לבין הסטטוס הזוגי שלו.

לילדים של ידועים בציבור יש שני הורים רשומים ומעמדם האזרחי והמשפטי הוא כשל ילדים של זוג נשוי לכל דבר ועניין. יש החוששים כי ילדיהם של ידועים בציבור לא יוכלו בעתיד להינשא ברבנות – אין בכך ממש.

משרד הפנים מוזן מנתונים המגיעים אליו, בין אם מבני הזוג או מגורמים אחרים.

הסטטוס של ידועים בציבור נותר כשהיה לפני הזוגיות.

בכל זאת, אם ירצו לחקור ולבדוק – ניתן יהיה להסיק על קיומה של זוגיות מנתונים אחרים – למשל אם יש ילדים משותפים, כתובת משותפת, רישום בביטוח לאומי, נכסים משותפים ועוד.

כן, כל אדם רשאי לסדר טקס נישואין וקידושין כדת משה וישראל. הטקס נעשה בין בני הזוג ואין משמעות לאדם שעומד איתם תחת החופה ו”מסדר” את הטקס. הרבנות הראשית היא תופעה חדשה ביהדות, הוקמה רק בשנת 1922. משך כל ההיסטוריה של העם היהודי הטקס נערך בתוך הקהילה, ע”י מי שהזוג בחר לסדר עבורו את הטקס.

יש להדגיש שטקס “יהודי דתי” יכול להיות גם טקס נישואין קונסרבטיבי ורפורמי ויכול להיות טקס שבני הזוג מעצבים בעצמם ומשמרים בו את המרכיבים הדתיים. התנועות הדתיות הליברליות הן תנועות יהודיות ודתיות לכל דבר. בכל העולם, פרט למדינת היהודים, טקסי הנישואין שנערכים ע”י רבנים ורבות לא אורתודוקסיים, נחשבים לטקס יהודי ודתי לכל דבר ועניין. 

העובדה שמדינת ישראל קבעה שנישואין דתיים הינם תחת מונופול הרבנות לא אומרת שאיש ואישה לא יכולים להינשא באופן יהודי ללא הרבנות, כפי שעשו ועושים יהודים בכל העולם משך כל שנות ההיסטוריה של העם היהודי.

האפשרות לחיות חיי זוגיות ללא נישואין ברבנות קיימת כבר שנים רבות, הרבה לפני המצאת “תעודת זוגיות”/ “תעודת חיים משותפים”. התעודה מהווה ראיה נוספת לכך שבני הזוג חתמו על “תצהיר ידועים בציבור” ורואים האחד בשני.ה כנשואים – המעמד הרשמי שלהם נקרא ‘ידועים בציבור’.

על תצהיר יש לחתום בפני  עורך דין. תצהיר ידועים בציבור מהווה ראיה לכך שמדובר בבני זוג בפני מוסדות שונים. האפשרות לעשות זאת קיימת גם ללא תעודת הזוגיות.

מדובר במעקף ובפתרון מצוין עבור זוגות עד שיהיו נישואים וגירושים אזרחיים בישראל, אך המאבק עדיין בעיצומו. הזכות להינשא היא זכות יסוד בסיסית וצריכה להיות קיימת ללא הבדל דת גזע ומין.

נכון להיום, המאבק הוא גם מאבק בממסד הדתי, באופיו, ובכוח שיש לו על הציבור, תוצאת החקיקה בישראל. העובדה שקיימות אפשרויות לחיות כנשואים בישראל ללא נישואין, איננה ניצחון, אלא שלב במאבק שמאפשר את כרסום המונופול בתקווה ואמונה שיביא לקריסתו.

ידועים בציבור נהנים בישראל מכל הזכויות המגיעות לזוג נשוי.

כפי שעל זוג נשוי להציג את הסטטוס באמצעות תעודת זהות, על זוג ידועים בציבור להציג את הסטטוס שלהם – זאת ניתן לעשות באמצעות חתימה על  תצהיר בנוכחות עו”ד, הנפקת תעודות חיים משותפים או הצגת הסכם.

בהויה נשמח לספק לכם ייעוץ משפטי לכל הנושאים הקשורים לחתונה מחוץ לרבנות, כולל כל המידע שקשור לידועים בציבור.

אם בחרתם להיות ידועים בציבור, נעזור לכם להסדיר את מעמדכם המשפטי, כולל חתימה על תצהיר והנפקת תעודת ‘חיים משותפים’ שתאפשר לכם להוכיח את הזוגיות שלכם ולקבל את כל הזכויות שמגיעות לכם כזוג – כמו הטבות בדיור, ביטוח לאומי, ומקום העבודה.

בנוסף, לזוגות המעוניינים לערוך טקס חתונה בישראל בנוכחות משפחה, קהילה וחברים, הויה מציעה טקסים ייחודיים ומותאמים אישית, מחוץ למסגרת הרבנות, שמשקפים את הערכים והאהבה שלכם. בין אם אתם חולמים על חופה יהודית מסורתית או על טקס ייחודי ויצירתי, אנו נעצב איתכם ועבורכם טקס אישי ומרגש, שמשלב אלמנטים מסורתיים עם מגע אישי שלכם. בהויה מגוון של עורכות ועורכי טקסים שישמחו לבוא ולשמח אתכם ביום החתונה שלכם.

הויה איננה עורכת הסכמים (הסכם חיים משותפים/ממון/צוואות וכד’). אולם נשמח לתת לכם מידע בנוגע להסכמים במהלך פגישת הייעוץ הפרטנית.

במקרה של הגירה (שאחד מבני הזוג אינו אזרח/תושב ישראל), לא חייבים להתחתן בחתונה אזרחית בחו”ל על מנת לקבל את הזכויות המגיעות לכם כזוג, ניתן להישאר ידועים בציבור. עם זאת, הזכויות לידועים בציבור אינן שוות לאלו של זוגות נשואים כאשר מדובר בהגירה לישראל. בהויה עו”ד המתמחות בנושאי הגירה, ניתן לבקש להגיע לפגישת ייעוץ עימן.