"ואשרי אדם שיצא בשם-טוב מן העולם..." (רות רבה, פרשה ב, ז) 

הפרידה מאדם קרוב שהלך לעולמו, הינה אחת מהשעות הכואבות ביותר, אשר החיים כבני אנוש, מזמנים לנו. ברגעים קשים אלו, אנו בהוויה מציעים ללוות אתכם ולסייע לכם בעריכת טקס אבלות. טקס אשר ישקף את אמונותיכם, ויכבד את הדרך שבה בחר יקירכם לחיות את חייו.

ביהדות המסורתית נהוג לחלק את ימי האבל לארבעה שלבים מוגדרים: משלב הפטירה ועד שלב הקבורה, שבעת הימים שלאחר הלוויה, שלושים הימים שלאחר הקבורה, ושניים עשר חודשים - שהיא שנת האבל - הנהוגה רק במקרה של מות אב או אם. אולם, כל אדם אשר חווה אובדן של אדם אהוב וקרוב, יודע כי תהליךהאבלות הוא תהליך ארוך ומתמשך, שאין לו נקודת סיום מובהקת, אך נקודת ההתחלה הברורה שלו הינה טקס הקבורה.

לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל, חלו שינויים מפליגים במנהגי הקבורה על מנת להתאימם לשינויי הזמן והמקום. על פי השקפתנו "הוויה" הינה חוליה נוספת, מתחדשת ביצירת שרשרת הדורות.

כיום, במדינת ישראל, הליך הקבורה נתון בבלעדיות בידיהם של "חברה קדישא" העושים את מלאכתם ברוח האורתודוכסיה החרדית. עם זאת, מתוך הכרה בכך שציבור הולך וגדל בקרב החברה הישראלית, חש כי הטקס המסורתי ודיני האבלות של "חברה קדישא" אינם הולמים ומכבדים את הדרך בה היה רוצה להיפרד מיקיריו, הוקצו בבתי עלמין שונים בארץ, חלקות המיועדות לקבורה אזרחית וכן ניתנה אפשרות, שטקסי הקבורה עצמם, ינוהלו בבתי הקברות שלא על ידי נציגי "חברה קדישא".

במסגרת טקסי האבלות הישראלים של הוויה, נערכים טקסי קבורה וטקסי אזכרה, ברוח יהודית-חילונית, תוך הקפדה רבה כי הטקסים יהיו בעלי חותם אישי, תוכן משמעותי וערכי, ויכבדו את זכר הנפטר ומשפחתו. עורכי ועורכות הטקסים של "הוויה" ילוו וינחו אתכם בעיצוב הטקס ובחירת תכניו תוך שילוב בין מנהגי האבלות והטקסטים היהודיים המסורתיים, לבין טקסטים עבריים מגוונים בני הזמן, קטעי מוזיקה, קטעי קריאה אישיים של משפחה וחברים ועוד.

בטקסי האבלות של "הוויה", נשות המשפחה, המודרות מהטקס המסורתי ומהאפשרות לתת במסגרתו ביטוי לכאבן ואבלן הפרטי, מוזמנות לקחת חלק פעיל ושוויוני בכל שלבי הטקס: מאמירת ה"קדיש", ועד נשיאת דברי ההספד.