מידע משפטי

הסכם ממון – חובה בימינו / עו”ד ארתור שני‎

לאחרונה נקבע בפסק דין של השופטת, סגנית נשיא, מירה דהן, מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כי על החמות להעביר 20% בבית מגורים שהיה רשום על שמה (100%) לגרוש של בתה. (תמ”ש (ת”א) 16772-06-15 י.ה נ’ א.צ, פורסם בנבו 29/5/2017),

פסיקה זו עוררה פליאה בקרב לא מעט משפטנים, היות והצדדים נישאו כדת משה וישראל ועל כן חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1969, מכוחו חלק עליהם משטר רכושי של הסדר איזון משאבים המסדיר את אופן חלוקת הרכוש בכלים משפטיים שונים המוסדרים בחוק.

הייחוד בפסק הדין היה, שדובר בנכס של הוריה של האישה, שהצדדים התגוררו בו ועשו בו שימוש ובית המשפט קיבל את טענת האיש לפיה קיים שיתוף בנכס, בעקבות ההשקעה שלו בו, וזאת גם אם ההשקעה הייתה מינורית או אגבית. במקרים משמעותיים יותר ההשקעה באה לידי ביטוי, למשל, בשיפוץ גדול במאות אלפי שקלים, או אז יהיה ניתן לטעון לשיתוף חיצוני בנכס (על עניין זה בהרחבה ניתן לקרוא בספרו של פרופ’ שחר ליפשיץ “השיתוף הזוגי”).

פסק דין חשוב זה, מראה את החשיבות הגדולה של הסדרה משפטית, באמצעות חוזים, של המערכת הזוגית. בפרק ב’ ואילך יותר ברור לכולם שזה נדרש והסכמי ממון / חיים משותפים נחתמים כעניין שבשגרה. כך צריך להיות גם בפרק א’, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג נכנס לקשר עם נכסים או הון משפחתי. על מנת שהדדברים יהיו ברורים ומדוייקים, רצוי לא להקל ראש, לדבר על הנושאים, לדון במורכבויות, להגיע להסכמות, להעלות על הכתב בהסכם משפטי מתאים וכמובן לאשר בבית המשפט לענייני משפחה.

בפסק הדין המדובר הוא דוגמא לכך שניתן היה להמנע מהגשת עתירות לבתי משפט, ריבים, חוסר הסכמה, כאב וכיוצא בזה. הסכם ממון, הסכם מתנה מותנה, הסכם הלוואה וכד’, מאפשרים למשפחה להתנהל על מי מנוחות מתוך תיאום ציפיות ידוע וברור. לא פעם, בעת משבר עולות טענות מסוגים שונים – לפתע פתאום ההשקעה של ההורים בחתונת בנם או ביתם הייתה הלוואה ולא מתנה, או הזכות להשתמש בנכס הייתה רק בהשאלה, או הון ראשוני לרכישת דירה – גם היא הייתה הלוואה ולא מתנה, וכך אל תוך הקלחת המשפטית והרגשית של הפרידה נכנסים גם החם והחמות ותביעות הדדיות מול חתנם או כלתם לשעבר.

ענבר ברדה

ענבר ברדה. עו”ד אופיר שדה באירוע השקת תעודת החיים המשותפים של הויה, יוני 2016

אז מה מסדירים בהסכם ממון (לזוגות נשואים) או בהסכם חיים משותפים (ידועים בציבור)?

ראשית, אני ממליץ לאשר הסכם ממון בבית משפט לענייני משפחה, כן כן, ממש מגיעם לשופט/ת שמוודא/ת את כוונת בני הזוג בחתימה על ההסכם, בויתורים וברווחים שנעשו וניקבעים מכוחו וכו’, וכן בודקים את הנכונות המשפטית של ההסכם: למשל, הוראות של צוואה לעניין פטירה – אסורות שיהיו בהסכם והן לא תקפות (חובה לערוך צוואה במסמך נפרד), הגבלות בהוראות לעניין ילדים שלא נולדו ועוד ועוד. על כן חשוב לפנות לעו”ד הבקיא במשפט המשפחה לצורך עריכת הסכמים אלו, משהסביבה המשפטית מושפעת לא רק מהחקיקה, אלא גם מהפסיקה וספרות המלומדים.

העניינים היסודיים בהסכם ממון/חיים משותפים:

  1. כוונות הצדדים: ההסכם יתאר את כוונות הצדדים בהתקשרות ביניהם, יתאר את הרקע ממנו באו אל הזוגיות או הנישואין, וההקשר שבו נחתם ונערך ההסכם.
  2. דרך השינויים: חשוב שבתוך ההסכם יהיה מנגנון לשינויים בהסכם. האם בכל שינוי יש לחזור לבית משפט? האם מספיקה חתימה? בפני נוטריון? עו”ד וכיוצא בזה…
  3. תחילת הקשר: כאשר מדובר בסטטוס (נשוי, גרוש, אלמן או רווק) ישנו תיעוד במשרד הפנים, אך אצל ידועים בציבור, זה איננו סטטוס ומדובר במצב משפטי, לכן חשוב במסגרת ההסכם להגדיר מתי מועד תחילת הקשר הזוגי וכן מתי ואיך (ואם בכלל) חל שיתוף רכושי?! בעוד אצל נשואים הדין החל הוא חוק יחסי ממון, אצל ידועים בציבור הדין החל  הוא “חזקת השיתוף”, שהוא אגד של כללים יצירי הפסיקה.
  4. הגדרת רכוש נפרד או משותף: בהסכם צריך להיות אזכור לרכוש הנפרד שבאו איתו הצדדים, מה ייעשה איתו? כיצד נבחין בעתיד? מידת השיתוף ברכוש הנפרד- מתי נפרד הופך למשותף ואם בכלל? מה קורה עם חליפיו של הרכוש, אופן השימוש ברכוש משותף או נפרד ועוד.
  5. חובות והתחייבויות: כאמור, ישנן זכויות אך גם חובות. מה קורה עם חובות של מי מהצדדים? אולי אחד בעל עסק והשני שכיר? כל אלו צריכים לבוא לידי ביטוי בהסכם.
  6. מנגנון פירוד/שיקום הקשר: ההסכם צריך להגדיר את מנגנוני הפירוד או שיקום הקשר. האם הולכים קודם למגשר או שבכלל קודם יש לפנות למטפל זוגי ומשפחתי? האם הפירוד הוא ליברלי (“קמים הולכים”) או שישנם שלבים שיש לעבור אותם ? ועוד מנגנונים רבים שיש לדון עליהם עם עורך ההסכם, הכל בכדי לא להגיע לערכאות משפטיות ללא הגנה, שאז ההסדרים היחידים הם ההסדרים שבדין ובמשפט הכללי – ואלו ממש לא מספיקים ובטח שאינם לוקחים בחשבון את צרכי הזוג הספציפי.
  7. מנגנון ייחודי והסדרים מיוחדים לזוג הספציפי: לכל זוג הסיפור שלו, ויכול להיות שצריך הסדרים ספציפיים. במקרים בהם לצד אחד יש גם מוניטין עיסקי, מי מהצדדים הוא אומן עם זכויות יוצרים ועוד ועוד עניינים מסוג זה.

לסיכום, כדאי לערוך הסכם מפורט וראוי, כלל אצבע לעריכה של הסכם טוב הוא לפחות מפגש אחד של שיחה על צרכי הצדדים, העברת טיוטא ופגישה נוספת. הליך מדורג מבטיח לצדדים שקולם יישמע ויבוא לידי ביטוי בהסכם, כי אמנם קשה לחשוב על ה”יום שאחרי” בתחילת הקשר (בייחוד בקשר חדש וראשון), אך לצערינו, בתי המשפט בכלל, ובתי המשפט לענייני משפחה בפרט – מלאים בתביעות לביטול הסכמים.

אז מוצע לכם, כל זוג בכל הרכב ובכל גיל: הסדירו את היחסים בצורה משפטית המתאימה לכם, ושיהיה במזל, ברכה והצלחה!

—–
הכותב הוא עו”ד ומגשר לענייני משפחה וירושה, עוסק בזכויות המשפחה הגאה, אחד מעורכי ועורכות הדין ביחידה המשפטית של “הויה – טקס ישראלי” מבית “ישראל חופשית”.
כל האמור לעיל הינו מידע כללי, אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני, במסגרת פרטית או ביחידה המשפטית של הויה.